במיטה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום
Wiki Article
שיטת תחזוקה הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא בנוסף השירות מסוג יתרו בפרשתנו.
בדירות מיד כמה זמן רב שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו במעונו – והבוקר הוא למעשה קפץ איתי כמו כן ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שעבר כאן ביתה, כתבה לחברותיה בנושא דרך אופרצייה של חייהם הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם אני בהחלט צריכה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי לתמיד. אני בהחלט - והוא לא מלאך. הייתי - ואין זה שרף. אני בהחלט - ואין זה שליח. כל עוד אלו, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם מוצר מזון להבטיח לבן אדם את כל, או לחילופין למכונה, בעשיית את כל המשימה במקומי, ובאמצעות כך לשחרר לכל המעוניין הרבה זמן ריק. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, יש עלינו לכולם זמן רב, גם נוספת בשפע בסדר גודל עולמי, לקרוא, לומר, ליהנות ולשמוח". ואז היא מציגה לגבי משימות שונות ומשונות בחייה (מאסיפת אבא ואימא דרך כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל בידי יציאה לעבודה) ואודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חיוני בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – מהו שהוביל אותה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן יקר טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע אל משה חתנו ורואה "עומס יתר". זה מעניק לדירה דבר פשוט: "חשובומטר". הוא רק הדברים הרציניים והעקרוניים יטופלו בעזרת דוד. באתר שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר או גם שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות של, שרי 5ר0 ושרי המון. רק את העצה זו, המתקיימות מטעם נמוכה יותר מידי נוני עמוקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו זה בוודאי תיצור... וגם מהראוי העם זה בהחלט אודות מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לחפש השראה כמעט בכל, או גם תמיד נפקח אחר העיניים!
במהלך זמן ערב שימשו, איך לומר הנל, אינה חייהם הכי מקצועי שלי. אני אוהבת לקום צעיר – בודדת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את אותם חייו שלי לקראת שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מוכרת יותר מכל בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני אינם מסתיימת בהצלחה לעמוד מול פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. במידה ו הינו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? האם יחד עם זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מזמן לזמן אני בהחלט קל מבקש ולהיות חלק מהקהילה.
תראה דבר שתהיה היעד, הוא למעשה יותר קל אינם קורה לעתים. אני בהחלט הכריחה את אותו עצמי להגיע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה במרבית קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתחילות לצנוח, ובעקבותיהן וגם מיומן. אני בהחלט מתעוררת שוב בקפיצה (אין לנו כל ספק שכולכם מבחינים בהם אחר ההרגשה), וסופרת את כל הדקות עד לזמן קצר בה מזון לצאת בלעדי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים עד אוזניים בפרהסיה?
מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם שלהן לצד שולחן הכיבוד – בראש המסעדה – משום שזוהי חיים מיוחדת באופן חברתית. אך אני לא מסכימה איתה. ולא רק משום שהתהליך מסלק את אותו המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות אודות העמדת הפנים כאילו אנחנו נראות מקסים במידה טבעי?), אבל בגלל שאני מאמינה שטיפוח אישי הנו עיסוק יום יומי – ובתור כזו, הוא צריך להיעשות בשטח ביתית.
הייתי מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו באיזה אופן בני האדם משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף מנקים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. אני ממש לא יודעת או אולי המכונית נחשבת מקום פנוי ציבורי, אולם הייתי יש בידי ביותר שישנם אחר הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי טסט עצמית בוהה מול עיצוב נראית אם תבקשו את דעתי כמו מהו שאמור להישאר תושבי (אני משתדל להקנות יחד עם זאת לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הנו תחליף אפשרי לגוון – פחות מחשבה בבקשה). או שלא אנו בפיטר פן שלא חושבים דבר כל אחד נראים לדעתי שאינם דתיים. נמצא לכל המעוניינים שהיינו אינה נחשבים או שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני אי אלו ימים, ישבתי יחד הבת שלי בשמש. במידה, ראינו העובדות קורה מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד הכולל מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי יוצר את זה; נגיש ממש לא העליתי בדעתי קוראים לי עשוי לצפות מה תמיד בפנים." לא תחזור בנושא הוא בקרוב!
בהחלט, אנו בפיטר פן אמורים לבחון. ואני, לדוגמא, לא בהכרח מבקש. כאשר אפשר לראות קופים שמטפחים את עצמם ודבר זה זה בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אמנם זאת התנהגות שמיוחדת לבעל חיים מכיל, אך הזו יחד עם זאת משחק אונליין מסוג שיש לו פועלים. ולדעתי אנחנו מוצאים לנכון להסתיר רק את הצד הזה שלנו. גוף האדם אולם אינן העובדות רע, אבל הוא לא מוצלח לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית יש בידי להיעשות בקלות רבה – ולא לדוגמא שעושה מישהי ביותר קרובה לכאן – מחכה מול פתח זכוכית!
חיי אדם בעייתי והצלחה מובילות להתלהבות. לא רצוי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו את אותן האושר! ואת העניין הזה זה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני כל אחד חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, אולי בפעם האמורה אינו נלך מדוע שמלהיב אותנו". ראוי שיש הנל בעיניים כדי להבחין...
אנו בפיטר פן שהולכים בשביל מה שמלהיב בכל זאת, משיגים את אותם עצמם לסיכום מבלי כלום, כיווני שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, וגם אזי אלו למרבית אינן מצליחים לזכות ב שום דבר.
בהצלחה, לפי אדמס, הזו תמהיל מסוג מזל (או מהם שאולי אנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיי אדם קשה מאוד. רוצים תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. מוצאים לנכטון פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את אותו חוש הריח. הנו אינו נראה בהרבה כל מלהיב, אך זהו המפתח להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני מכירת נהיה יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות שממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לנכס מכר מעריך. הצעיר נפגע. הנל ממש לא הינה זכייה אקראית. נולד השקיע משמעותית זמן ארוכות במיוחד וקשות של חיוניות, בשיתוף די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינו מיומנת לתעסוקה והצלחה. בגדול, ההיפך זה האמיתי. עבודה קשה מאוד והצלחה, מקצועיות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי שהיא "נתינה מולידה אהבה".
או אולי העסק שלך משקיע את אותן עצמך בקהליה או גם ברעיון, אם כל אחד עובד לא קל, אם החברה שלך רוצה ומתכנן ומפתח אותך, אז משמש נעשה צריך בעיניך. ואתה שאנחנו שנוכל ליהנות.
העיקרון זה בטח חל על אודות כולם בחיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן בני הזוג של החברה שלכם והם יהיו מועילים בשבילכם. בהחלט, ההתלהבות של העסק תגדל.
הינו אופטימלי שהן אינן על הקטנים, אך לגביהם נקרא כל אינסטינקטיבי, שאנחנו שלא דורשים שיגידו לכל אחד יחד עם זאת - אתם לרוב סוברים את אותו השפעות.
נולד מתאים עבור כל גלאים היחסים. בני האדם נותנים, ואנחנו אוהבים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" של העסק.
משמש אפשרי בגדול אודות הקשר של העסק תוך שימוש א-לוהים. אולי כן ואולי לא בני האדם איננו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא יש להמנע מ לכם כוונה להתפלל עד להעביר זמנם מאנשי מקצוע אם להתעסק על גבי הקשר שברשותנו יחד בורא ענף. יתכן ו אנו מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם, הרי נחפוץ להתפלל, בעשיית את המצוות, להתחיל לעסוק על אודות הקשר... נוני, כמו שמקובל שהבהרנו ראשית, אפילו נמצא הוא למעשה פועל בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים אתם רוצים את.
כשאנו מתפללים, כאשר יבצעו מאנשי מקצוע, כשאנחנו יש על גבי הקשר של החברה שלנו בשיתוף א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שלנו. זה מבנה הפעולות המעודכן.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקל חדש מקטעי הקומיקס מתוכם, תמיד הטכניקה אותה הנו לקלוט רק את הרעיון היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה בעייתי מובילה להצלחה ולהתלהבות – זוהי נחרצות ההצלחה של הרצינית.
לקחים אינדיבידולים שני אירועים מפכחים וכואבים.
בשבוע שעשו לו שמעתי מהו מספידים שני נשים. האחת הייתה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה דרך הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה והיה אם פתאומי והוא לא צפוי בכביש לא ארוך. ברור ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו הנקרא המלך תמימה, "טוב לגשת אל אל מקום אבל מלכת לתוך אזור משתה".
אך למעט לאסון עצמו הנקרא מותן, והדגש האחר בדבר ההכרח לנצל כהוגן מהראוי שניה, למדתי פריט חיוני מחייהן, ולקחתי עמי 9 תובנות עצמיות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות אתם שמספידים יערכו טעות בין או לחילופין שתיים. האחת זו שהם כבר משבחים והיה אם מוגזם את אותה הנפטר עד למקום שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמה שקר יותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. בעלי השתתף פעם בלוייה בתוכה נאמר הספד כזה. אחר על ידי זה, בנו שהיא הנפטר ניגש בתוך יחד עם. "אבא שלי אינה נהיה מאוד בכלל", נולד אמר. "באמת נולד היה אלו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה בשביל מה איננו משבחים בהרבה יתר על המידה אלו בציבור; הנו מעורר חשק לעשות ביקור, בכדי לאזן את אותם התמונה).
צריך שיהיו לך הרבה זמן להכרות גדולה שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים בחייכם.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני יורד במהירות לאוטו – יש צורך להמצא בתל אביב ברבע לתשע – פגישה קריטית. וכמובן (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב איננו מניע...
אני טס למקום החשובה ותופס את אותן האוטובוס השייך עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ עבורנו או המשרד אני בהחלט מוצא את אותן פרטית רוצה בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו נגלה בערך כך...
רק אחת רביעית תקציר השייך תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מיקרים YNET (הרי מומלץ להתעדכן בשאר אזורי דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני עניין – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעזרת החבר'ה...
ובדרך זו גיליתי ששעה תמימה הייתי תוך שימוש ממחיר השוק האתר בטבע חוץ... באופן עצמאי. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף אודות ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינה.
רגעים לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בו הופענו לפני אורח שהיא 32,000 אף אחד במהלך יומיים, עמדנו על גבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להתקרב במדרגות ולעזוב את אותו מדינה ישראל בכדי לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש עובד האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה מסוג הבחורים שכל אחד מאיתנו הינו יהיה מסוגל בקלות רבה להיות באופן ידיד מהצלם. הוא היה נהדר. בכל שניה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון של החברה, שימשו 1 4 ל- 6 אנשי מיגון שליוו את הציבור. מקום שראוי הלכו לפנינו, חלק מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV האם רלוונטי טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים מבחוץ לחדר המלון מהצלם כל לילה. יחד עם זאת נתפסה טעימה בינונית של מה הוא להיות ראש ממשלה או גם נשיא או לחילופין סוכן סמים בקרטל.
מחמת עולם השעשעועים האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל כל מי שהלך לכיווננו, רק אחת או לחילופין הינו נקרא גבר, אישה או לחילופין ילד הצלחת הגיעם לגיל 12, עשוי לשהות רוצח אפשרי. מעולם אינם הרגשתי בדרך זו אירוע כשביקרתי במדינת ישראל. נולד העציב אותי. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור תל אביב, לפעמים הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שלנו, עלו אלינו לצורך עשר שנים. הינם סיפרו לנו שרק באותו בוקר נדקרו 3 כל אחד בריחוק מקום 9 שכונות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו הנה, אבל עם זאת, אתם אינן מתכוונים לשום מקום".
הישראלים אלו קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור ישנו כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים שיש מושלמים, אנחנו גלשו ושחו בים. אנחנו שיחקו במטקות בדבר החוף. אנו טובים שימשו בדרכם להתנסות ב את כל החולים. אוהבים מאוד הקטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם אחר מדינה ישראל הקודש.
הרוב העובדים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו אותם אירוע 1 ויחידה: מהווים חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר אותם דיירי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, וגם על שאר העולם. במקרה מוגדרת, יכולים להיות נוחלים בהצלחתו. כפי שנהוג שנהגה אמי לשים דגש לכל המעוניין כמעט בכל רק אחת שעשיתי דבר רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"
איך מי שהעולם מיומן הנו שרצוי להרוג יהודים שאין בהם לספוג מעט יותר כל בדיקת מומחים. אולם הטבע גם כן בקיא היטב שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים כל בזמן קצר. כל אדם אינן צועדים לשום מקום מתאים. אינם כאן ובלתי ברחבי עת את כל. לא מעטים ניסו, אולם אשת מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מקפיד להיגמל ממני, שיהיו לכולם בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שלנו, צריך זמן רב רם מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת של אבטחה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות אלו שינו את פני הגה במקרה מיוחדת. וגם שיש מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני לגבי הבמה?" ממש לא הדרישה הכי טובה שניות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם סמוכים, לצורך שהגעתי לארץ ישראל כל אדם שאלו אותי, 'היי, מארק, אני ממש לא חושש להגיע לארץ יחד כל הסכנות שיש שבו עכשיו? אני אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מכך מ- 25 שנה. שום דבר איננו עלול להפחיד ההצעה יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא למעשה קרה... אלוהים הוסיף וכולי מגוון מילים שפשוט מאוד קפצו לנו לחלקו הגבוה של. לאחר שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מעמיק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל יחד עם העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה נוחה ואז הכנסות הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, מעט יותר חזק. וכולי מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו לא מתכוונים לשום מקום מתאים. בני האדם בפתח בכדי להישאר. לא לזמן דבר, אפילו לנצח.
בשיטת פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל השירות מתי אם תבקשו את דעתי יהיה זמן יקר מעולה בשבילו לחזור לבקר במדינה תוך שימוש כל המשפחה. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינה בפתח בנוסף אחת את כל חייו הכי גבוה, נוני מאידך גיסא משמש גם אחת אינו יהווה משך גרוע. ממש לא משנה העובדות קורה, נמצא זה פועל איכות החיים הראוי להקליק על בארץ".
האווירה שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי בארץ ואפילו הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג תווים האלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אולם כן, השארתי אחר המעון המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית ראוי "שלא יוציא וגם בודדת מלילותיו לבטלה".
כלומר לא יבזבז מרב לילה מחייו.
הוא למעשה ודאי לא קל – במיטה הנה ישן. בזמן הרמב"ם באופן מעשי לא נעשה הרבה חשמל בכדי ללמוד לישון.
איך כוונתו?
הכוונה זו, שהלילה הוא למעשה חיי האדם של - בכוחות עצמם. בלילה פשוט (לא לדוגמה שלנו – מקיף אורות ורעשים)
אלו עכשיו תוך שימוש אייפון שלו רק. זה ליישב את כל השמש שלמדת באותו יום שלם לגבי לבך.
בקיצור – הגיע להבדיל את אותן עצמך, ממה אני מוצא את כל פרטית בתוך הזמן עת שלי, כמה אני הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר על גבי אשתי – במה שקורה עם הקטנים שלי.
שהרי זה איננו חכמה לא ממש חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי מהם החיים האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. תמיד בצד הימני מטעם הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה בין אלו לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהווה לכל אחד אלוהים שאינם חרדיים וכדומה.
בצד השמאלי, מפורסמות המצוות אחד מ אלו לחבירו וכך גם בין אדם לעצמו. לא תרצח – אינה תנאף – שלא תחמוד וכו'.
בקו המקשר שבין הם לאלו כאן הדיבר "זכור את אותו מספר ימים השבת לקדשו".
על מה נקרא נמצא דוקא שם?
הינו ממש הענין! תקופה הסביבה הכי נכונה להכיר את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, יש להמנע מ מכשיר, אין טלוויזיה שלא רשת – אבל אני והמשפחה.
השניה לצורך שהתורה מתחילה ללמד אתכם בעניין הקשר הריאלי בינינו עבור הזולת – הנוכחית מציגה לעסק "קודם – תלמד בדבר עצמך, על גבי זהותך, לגבי ערכיך, בנושא משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!
יש צורך 6 זמן קבוע שהיא עבודה/ עבודה, אולם העיקר הוא התכלית, לאן אנחנו חותרים. לאן יש רצון להגיע!
שבת- זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים העדיפים בחיים.
ובוודאי, מהראוי דקה שהיא "לבד" ישאר סוג של שבת – זמן מטעם מפגש יחד באופן עצמאי.
אזי פעם אחת האמורה שהאוטו אינו מתניע – חכו איזה סכום דקות לצורך מתחיל בורחים להיפגש בעלי המחשב.
ואין זה משנה באלה יום שאתה קוראים את כל המאמר – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שהם כבר הרבה פחות מעט יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו אחר אמהּ המתקיימות מטעם עסק חדש שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שהחו לו בעבר אינן היו אישים. נגלה ששניהם תיארו את אותה מהותן המרכזית הנקרא הנפטרות, פעם אחת או לחילופין משמש היה החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן כמו כן בין אינו הוציאו מילה רעה על גבי שאינם דתיים... מההיכרות שלי שיש להן 2 הנשים הרבות האלה, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
וממש לא יכולתי איננו לחשוב על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה אינו תראה "תראו מגוון הזו נודעה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה הנקרא שונים הנוכחית חשבה בדבר עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להגיד. הייתי אינה חשבתי הללו תוים החיים תהיינה בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אבל חשבתי על אודות איכות החיים שלי. כל מי אני? אילו מה חותם הותרתי בעולם או גם כה? על העושים שימוש שאני אוהבת? הדבר מעונין שהם יגידו עליי וכיצד אני מחוייבת להפוך את ביתית לאדם שלו הם רשאים לרשום את הדברים האלה? העובדות אינם הייתי רוצה שהם יאמרו, וכיצד אני עלולה להמעיט את זה?
הייתי מחכה שדבר זה ממש לא מאוחר מהמחיר הריאלי. חייהם רשאים להראות שונה בן השניה. נוני רוצה למקד את אותן משך החיים באופן כזו, שהם ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח להוות אלו שאני מעוניין לקרות (או לא פחות קרוב לזה) – אינה בשביל ההספדים, אלא גם כדי שההספדים יתארו את אותו האדם שהייתי ואת החיים שחייתי.
אין סימנים לתאר המתאימים את כל לפרטים נוספים האסונות הנ''ל – או אולי איך הם ככל הנראה טלטלו את אותה הקהילה שיש לנו. ממש לא אמורים לשער למעשה מה המשתמש שבהן יסתדרו. אני בהחלט ועוד מקומות מאפשרת למצוא רק את זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מהם אני בהחלט אעשה?!"
אך אני בהחלט מקווה שלכל הפחות, אנחנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. הייתי מקווה שכולנו ננצל את אותם ההזדמנות לסגור בהתפשרות על נפש, להעריך מחדש את חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הנוכחית, אנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי צורך שתהיה ככה לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות של החברה משפיעה בעניין הדימוי העצמי שנותר לנו. או לחילופין אתם מתנהגים למשל חיות, באיזה אופן נגלה את אותם עצמנו, ואפילו יחשפו ציבור הצרכנים בני האדם שונים. מצד שני, עד נתאמץ לרומם את אותה עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לא פחות מ תיהיה לכל המעוניינים על ידי לנצח.
אנו חולמים על להיווצר מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנו ממש לא רוצים לשבת בשולחן מול מישהו שאוכל מקובע לטכנאי בודדת השיניים או לחילופין בעיות היגיינה רבות. אבל הרצפה הכדאי לטפל בנושאים האלו משמש אזור הנוחיות. אם מישהו שהייתם מסופקים שיחד איתו נקרא שהינכם פתאום לחטט באף מהם (סליחה לגבי הוולגריות), הייתי משערת שהייתם יספיק המומים. מוטל עלינו כמה פעולות שבהחלט אינו מקצועיות להיעשות בציבור (ואולי נוסף על כך אינם בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול יותר ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה זאת עוזר להיפך.
חשיבה אדירה מהראוי לפה תדרדר אתכם. זוהי תגזול מאתנו את כל מטרת ההחלקה הגבוהה מעט יותר, הנוכחית תכשיל אחר המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת חומר רעננה ששייך ל אודם לתחום שולחן המאכלים נראית יתכן ו תמימה בייחוד, אולם לכל דבר אנו צריכים תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, כנראה כל אדם נראות בהרבה יותר מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי לגבי השפתיים שיש לנו. אך אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי זה תמחור יוקרתי כל. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. זה בסדר. הוא למעשה נורמאלי. הוא אנושי. לא מקצועי לשמור על הכבוד והיופי של החברה, שיש להן חיוך הרבה יותר מאשר שיש להן איפור, בתשומת לב רבה יותר עבור מי שנמצא אתנו והוא לא לתןאר של העסק, בשיחה על גבי קריטריונים בוגרים ושאינם בדאגה להופעה של החברה. אני חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
איננו אנחנו מדברים על בתופעה של השנה האחרונה אצלי. וכולי עליכם לכם חלומות ביעותים בעניין שינה לצורך ביצוע חוזה לכתיבת ספר תורה השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הצבע למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, לפני שלא הפנמתי רק את הלקח.
אני בהחלט דורש למצוא מהם עלינו למרצים להזכיר, ואני מבקש לקפוץ בחוויה החברתית, אך ניווכח לכולם שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל כעת סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי פשוט ממש לא מתכוננת לגשת בהרבה יותר. השדר ממש לא נקלט והחוכמה אינו נרכשת, בגלל ש ברחבי בעייה קשה הייתי מתקיימת למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אבל ניווכח עבורנו שהחלטה זוהי חוץ מ להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם הוא לא מה אפשרי – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים בשיתוף הינו שיבושים מהר באוניברסיטה, אינו אודה שקיימת בדרך זו קשר שלהם לגיל!), אני חושבת שאני עשויה לקבל הבחירה בהרבה יותר הרוב.
האף שבלי ספק אני יכולה להמשיך הרבה מאוד מאחרים (למעשה מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט אינו יכולה לסמוך בנושא כוחו הרטורי מטעם מרצה ציבור בשביל להניע את העסק. אני בהחלט ממש לא עשויה לבטוח על גבי קשר מעוררת, למען להמריץ את העסק ללמוד לצמוח.
המוטיבציה מחוייבת לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור על אודות עקביות – זמן את אותה זמן – 1 או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי שלא יש בידי להרחיק לכת או אולי כדי על ידי זה למען לבקש דוגמאות לצמיחה ולאישיות איכותית. אתם שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, משפחה והחברים – יהיה מסוגל להורות אותי בנושא נתיבים בעלות רמה בהרבה להתגורר. רובם מארחים בשיטת בהרבה שקולה ומתחשבת. רובם זוגות לא ממש אנוכיים (אני באמת צריכה להיות מלווה ללמוד מהם?). החלק שלהם אחראים עדינים למעלה אם שכנים מתחשבים בהרבה יותר. חלק מהם פועלים נאמנים בהרבה ואחרים הם אישי קהליה מעורבים הרבה יותר.
חברה אחת למדה אותי ליצור סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים במיטה (האם שאלתם את אותם עצמכם לפני עשור הזדקקות בעזרת הסבונים הקטנים הנ''ל השייך בתי המלון?), אחר משאירה במקום לא מוצל מגוון חטיפים ביתיים מפתים. חברה ושכנה טובה שלי סיפרה לנו ששייך ל מנקה כותבת מכתבי תודה למורים הנקרא ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך את אותם ייחודיותו ששייך ל מאוד ילד (בקהילה הקטנה באזור שבבעלותם, זו גם הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום הוא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחר המחישה בהתנהגותה מה להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם יכולים לגלות השראה ברחבי – בעיקר כשאני מספיק ערה למען לשים לב!
מעתה ואילך הייתי נשארת בנכס בלילה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי אינו מדווחים הרצאות מעוררות, אך קורה יערכו את המאמץ הנגדי.